fbpx

נהיגה בשכרות

בשל המאבק בתאונות הדרכים והניסיונות למגר את תופעת הנהיגה בשכרות, בשנים האחרונות חלה החמרה בענישה בגין עבירה זו , מה כוללת מדיניות היד הקשה של המחוקק?

נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה מאוד, בעלת פוטנציאל רב לגרימת פגיעה בנפש וברכוש. בניסיון למגר את התופעה, נעשים בשנים האחרונות מאמצים רבים להגברת האכיפה, וכן חלה החמרה בענישה: המחוקק קבע עונש מינימום של פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של שנתיים לפחות לאדם הנוהג בשכרות. נהג שנמצאה בדמו רמת אלכוהול העולה על 50 מיליגרם ל-100 מיליליטר דם או 240 מיקרוגרם בליטר של אוויר נשוף, נחשב לנוהג בשכרות. הלכה למעשה, במקרה של בדיקת ינשוף, מוגשים כיום כתבי אישום כאשר נמצאה כמות של 290 מיקרוגרם.

יש לשים לב כי עבור נהגים חדשים שטרם מלאו להם 24 שנים, ועבור מי שנוהג ברכב ציבורי או ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלו עולה על 3,500 ק"ג, קבע המחוקק רף נמוך יותר: רמת אלכוהול העולה על 10 מיליגרם ל-100 מיליליטר דם, או 50 מיקרוגרם בליטר של אוויר נשוף. זו כמות מזערית ביותר של אלכוהול, ועל כן נהגים אלה אינם יכולים לשתות אלכוהול כלל בזמנים הסמוכים לנהיגה. סעיף 39 א' לפקודת התעבורה קובע כי מי שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, דינו יהיה פסילת רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, זאת בנוסף לכל עונש אחר שיוטל עליו, כגון קנס כספי, פסילה על-תנאי, התחייבות להימנע מעבירה ולעתים אף מאסר.

עוד קבע המחוקק כי אם מדובר בעבירה חוזרת, וקיימת הרשעה על עבירה זו בשנה שקדמה, עונש המינימום עומד על לא פחות מ-4 שנים.

האם בית המשפט רשאי לחרוג מעונש המינימום שקבע המחוקק? התשובה לכך היא חיובית, ונוסח הפקודה קובע כי בנסיבות מיוחדות שיפורטו בפסק הדין, רשאי בית המשפט להורות על עונש פסילה לתקופה קצרה יותר.

אל תחכו, צרו קשר עוד היום!

לחץ כאן