fbpx

תאונות דרכים

"תאונת דרכים" יכולה במבט ראשון להיראות מובנית מאליה. התנגשות בין שני רכבים, פגיעת רכב בהולך רגל, תאונה עצמית של רכב עם גורם חיצוני כמו גדר הפרדה וכדומה. ובכן, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (פלת"ד) המענה הוא הרבה יותר רחב מהמקרים ה"קלאסיים" בלבד. חוק פלת"ד שמגדיר את הנושא מבחינה משפטית קובע הגדרה שניתן להכליל בה סיטואציות נוספות.

המחוקק הגדיר הגדרה זו המופיעה בחוק פלת"ד  והינה רחבה מאוד, היות ואינה קובעת במפורש מהן אותן “מטרות תחבורה”. ההגדרה הרחבה נועדה לאפשר פרשנות משפטית יצירתית בכדי שתחת כנפיה יכנסו מקרים רבים ככל האפשר. בשנים האחרונות פירש בית המשפט העליון ההגדרה של תאונת דרכים באופן כל כך רחב, עד שנדמה לעתים שאירוע שיוכר על ידי בית המשפט כתאונת דרכים, יוגדר בלשון בני האדם ובשפת היומיום ככל דבר פרט לתאונת דרכים.

על מנת להבין אם אירוע מסוים הוא תאונת דרכים לפי חוק פלת"ד יש להתחיל עם סעיף 1 לחוק שקובע כי תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה .

כלומר, בכדי שאירוע יזכה בהתאם להגדרה הנ"ל בחוק עליו לקיים את מלוא ההיבטים הבאים:

מאורע, שבו נגרם לאדם נזק, עקב שימוש ברכב מנועי, למטרות תחבורה. בנוסף הסעיף הנ"ל מרחיב וקובע שגם במידה שהאירוע לא ענה באופן ברור על ההגדרה הזו עדיין לא מדובר בסוף פסוק. יש בחוק כמה הגדרות מרחיבות לתאונת דרכים כמו למשל נזק שנגרם כתוצאה מהתלקחות רכב או התפוצצות רכב (לרבות בשל התלקחות/התפוצצות חומרים שחיוניים לכושר נסיעתו ואפילו אם בשל גורם חיצוני). כמו כן, על פי החוק ניתן להגדיר כ"תאונת דרכים" גם פגיעה שהייתה כתוצאה משימוש בכוח המכני של הרכב כל אימת שהרכב לא שינה את ייעודו המקורי. דהיינו, מקרים רבים שאינם בהכרח נראים כתאונת דרכים לעיניים לא משפטיות יכולים להתברר כאירוע מזכה לפי חוק פלת"ד אם ינותחו באופן מקצועי.

חקר תאונות הדרכים הוא תחום העוסק בבדיקת נתוני תאונות וזירת התרחשותם, וניתוחם לצורך הפקת לקחים.

בישראל הממונים על חקר תאונות הדרכים הם בוחני התנועה וחוקרי תאונות הדרכים של משטרת ישראל. בוחן תנועה של המשטרה מגיע לזירת האירוע בכל מקרה של תאונת דרכים עם פצועים קשה או הרוגים. כיצד הבוחן מזהה את האשם בתאונה ואת הגורמים להתרחשותה? בוחני התנועה הם אנשי המקצוע המרכזיים הקובעים את אשר ארע בעת תאונת דרכים ועל מי חלה האחריות. בוחני התנועה של משטרת ישראל הם אנשי המקצוע הראשונים המגיעים אל זירת האירוע, ולדו"ח שייערך על ידם, תהיה השפעה ניכרת על כל ההליך המשפטי שיתנהל בעתיד וידון בשאלת האחריות לתאונה.

חקירת תאונת דרכים נחלקת לשלושה חלקים מרכזיים:

  1. עבודת הבוחן בזירת התאונה.
  2. השלמות בבתי חולים ובמשרד.
  3. הופעה בבתי משפט.

עבודת הבוחן בזירה

  1. זיהוי ואיתור הממצאים מזירת התאונה (שברים, חלקי רכב, סמני צמיגים ועוד)
  2. סימון הממצאים (על ידי גיר, צבע וכדומה)
  3. צילום הממצאים
  4. עריכת סקיצה (רישום ביד חופשית של כל ממצאי הזירה וכלי הרכב כולל כל מדידת המרחקים)
  5. בדיקת כלי הרכב המעורבים (תקינות, התאמת נזקים ועוד)
  6. חקירת המעורבים ועדים הנמצאים בזירת התאונה.

הופעה בבית משפט

הבוחן מעיד בבית המשפט בשונה מעמיתיו השוטרים – כעד מומחה

בכל תאונת דרכים ממנה המשטרה חוקר לאירוע.  בתאונה עם פצועים קשה או הרוגים, מצטרף לחקירה גם בוחן תנועה. לאחר סיום החקירה ואם נמצאות ראיות מספקות נגד אדם מסוים המצביעות על אחריותו לתאונת הדרכים, מחליטה יחידת החקירות המשטרתית האחראית על החקירה האם להמליץ על הגשת כתב אישום. כאשר הוגש כתב אישום בגין תאונת דרכים , וזאת בהסתמכות על המלצת הבוחן ומסקנותיו בעריכת דוח הבוחן , עלול בוחן המשטרה להתבזות בבית המשפט בעקבות עריכתו הלא מקצועי והרשלני . לכן יש לקחת בכובד ראש את הייצוג ע"י עו"ד לתעבורה שיש לו את הידע והמקצועיות גם בקראית דוחות בוחן.

אל תחכו, צרו קשר עוד היום!

לחץ כאן